רשתות ואינטרנט: Client-Server, כתובות, פרוטוקולים והמסע של בקשה

מה בשיעור#

השיעור הזה בנוי מכמה פרקים קצרים, באותו סדר כמו במצגת:

1. פרק ראשון — רשת מחשבים, LAN, אינטרנט, Client ו-Server
2. פרק שני — כתובת IP, Port, Domain ו-DNS
3. פרק שלישי — Request, Response ופרוטוקולים: HTTP, HTTPS, TCP ו-UDP
4. פרק רביעי — מה קורה מהרגע שמקלידים כתובת ועד שהאתר מוצג

פרק ראשון: רשת מחשבים, LAN, אינטרנט, Client ו-Server#

מה נלמד?#

• מהי רשת מחשבים (Computer Network).
• LAN (רשת מקומית) מול Internet (האינטרנט).
• ראוטר (Router), המכשיר שמחבר בין רשתות.
• מודל Client-Server, הבסיס לכל אתר, אפליקציה ושרת שנבנה בנושא Backend ומסדי נתונים.

למה צריך את זה?#

כל אפליקציה מודרנית מדברת עם הרשת: וואטסאפ, אתרים, משחקים, ובנושא Backend ומסדי נתונים גם השרת שאתם תכתבו. מפתחי Backend כותבים בדיוק את צד ה-Server. מפתחי Frontend כותבים את צד ה-Client. בלי להבין את המודל הזה אי אפשר להבין מה הקוד שלכם עושה.

הסבר מהבסיס#

מהי רשת?#

רשת מחשבים היא שני מכשירים או יותר שמחוברים כך שיוכלו להעביר מידע ביניהם. החיבור יכול להיות בכבל (Ethernet), באוויר (Wi-Fi), או בסיבים אופטיים.

למה מחברים מחשבים?

• שיתוף מידע — הודעות, קבצים, אתרים.
• שיתוף משאבים — מדפסת אחת לכל המשרד, חיבור אינטרנט אחד לכל הבית.
• חלוקת עבודה — המידע שמור במקום אחד (שרת), וכולם ניגשים אליו.

LAN — Local Area Network#

LAN היא רשת מקומית: המכשירים בבית, במשרד או בכיתה. בבית שלכם ה-LAN כולל את המחשב, הטלפון, הטלוויזיה החכמה והמדפסת, כולם מחוברים לאותו ראוטר.

• כל המכשירים ב-LAN יכולים לדבר זה עם זה ישירות, בלי לצאת לאינטרנט.
• מהירה מאוד ובשליטה שלכם.

Internet — רשת של רשתות#

האינטרנט הוא רשת של רשתות: מיליוני רשתות מקומיות בכל העולם, שמחוברות זו לזו דרך ספקיות אינטרנט (ISP, כמו בזק, הוט, פרטנר) וכבלים תת-ימיים בין יבשות.

Router — השער בין הרשתות#

ה-Router (נתב) הוא המכשיר שמחבר את ה-LAN שלכם לאינטרנט. הוא יודע אם חבילת מידע צריכה להישאר בבית (למשל מהמחשב למדפסת) או לצאת החוצה (למשל לאתר).

          Your home (LAN)
   ┌──────────────────────────┐
   │ Laptop   Phone   Printer │
   │    \       |       /     │
   │         Router ──────────┼───► ISP ───► Internet ───► Google's network
   └──────────────────────────┘                           (another LAN)

מודל Client-Server#

כמעט כל התקשורת ברשת בנויה לפי מודל אחד:

• Client (לקוח) — התוכנה שיוזמת ושולחת בקשה. “תן לי את דף הבית”, “שמור את ההודעה הזו”.
• Server (שרת) — התוכנה שמחכה לבקשות, מטפלת בהן ומחזירה תשובה.

חשוב מאוד: Client ו-Server הם תפקידים של תוכנות, לא סוגי מחשבים. אותו לפטופ יכול להריץ דפדפן (Client) ובמקביל שרת FastAPI (Server). בנושא Backend ומסדי נתונים זה בדיוק מה שתעשו: השרת והלקוח ירוצו על אותו מחשב.

בקשה ותשובה — דוגמה#

כשגולשים לאתר, הדפדפן הוא ה-Client והאתר הוא ה-Server:

Browser (Client)                  Server (example.com)
   │                                   │
   │ ──── Request: GET /  ──────────►  │
   │                                   │  finds the page
   │ ◄──── Response: 200 + HTML  ────  │
   ▼                                   │
shows the page

1. הדפדפן יוזם — שולח בקשה: “תן לי את הדף הראשי”.
2. השרת, שכל הזמן מחכה לבקשות, מוצא את הדף.
3. השרת מחזיר תשובה: קוד הצלחה (200) ואת תוכן הדף.
4. הדפדפן מציג את מה שקיבל.

אותו דפוס בדיוק חוזר בכל אפליקציה: וואטסאפ שולח הודעה לשרת, אפליקציית מזג אוויר מבקשת תחזית, ובהמשך הקורס — שרת שאתם תכתבו יקבל בקשות ויחזיר תשובות.

טעות נפוצה#

הטעות: “Server זה מחשב ענק בחדר ממוזג”, ולכן “אי אפשר להריץ שרת על לפטופ”.

• Server הוא תוכנה שמחכה לבקשות — לא סוג מיוחד של מחשב.
• כל לפטופ יכול להריץ תוכנת שרת. בהמשך הקורס תריצו שרת על המחשב שלכם.
• אותו מחשב יכול להיות Client ו-Server בו בזמן: הדפדפן שלכם (Client) יכול לפנות לשרת שרץ על אותו לפטופ.
• בחדרי שרתים פשוט מריצים הרבה תוכנות שרת כאלה, על מחשבים חזקים שפועלים כל הזמן.

טעות שנייה: לחשוב שאתר “יושב בדפדפן”. הדפדפן רק מבקש ומציג. האתר, כלומר הקבצים והלוגיקה, יושב על השרת.

סיכום#

• רשת = מכשירים מחוברים שמעבירים מידע. LAN = רשת מקומית. האינטרנט = רשת של רשתות.
• Router מחבר את ה-LAN לאינטרנט ומחליט מה נשאר בפנים ומה יוצא.
• Client יוזם בקשה. Server מחכה, מטפל ומחזיר תשובה.
• Client ו-Server הם תפקידים של תוכנות. אותו מחשב, ואפילו אותה תוכנה, יכולים למלא את שניהם.
• כל גלישה היא Request מה-Client ו-Response מה-Server.

דוקומנטציה רשמית#

• MDN — How does the Internet work? — רשתות, Router ואיך הכול מתחבר
• MDN Glossary — Server — מי זה ה-Server

פרק שני: כתובת IP, Port, Domain ו-DNS#

מה נלמד?#

שלוש שאלות שכל הודעה ברשת צריכה לענות עליהן:

1. לאיזה מחשב? — IP Address.
2. לאיזו תוכנה במחשב הזה? — Port.
3. איך אני יודע את הכתובת אם אני זוכר רק שם? — Domain ו-DNS.

למה צריך את זה?#

• בנושא Backend ומסדי נתונים תריצו שרת על http://127.0.0.1:8000. היום תבינו כל חלק בכתובת הזו.
• שגיאה כמו Address already in use (הפורט תפוס) או Name or service not known (DNS נכשל) היא שגרה בעבודת Backend.
• כשמחברים אפליקציה ל-Database, צריך לתת לה Host ו-Port.

הסבר מהבסיס#

IP Address — כתובת המחשב#

IP (Internet Protocol Address) היא כתובת מספרית שמזהה מכשיר ברשת. בלי כתובת, אי אפשר לשלוח אליו מידע, בדיוק כמו מכתב בלי כתובת.

הפורמט הנפוץ, IPv4, הוא ארבעה מספרים בין 0 ל-255, מופרדים בנקודות:

192.168.1.23
 │   │  │  │
 └───┴──┴──┴── four numbers, each 0–255

יש גם IPv6, פורמט חדש וארוך יותר (2001:db8::1), שנוצר כי לא נשארו מספיק כתובות IPv4 לכל המכשירים בעולם. העיקרון זהה.

שלושה סוגי כתובות שחשוב להכיר#

Port — הדלת לתוכנה הנכונה#

כתובת IP מביאה את המידע למחשב. אבל במחשב רצות הרבה תוכנות שמשתמשות ברשת: דפדפן, Spotify, Zoom, שרת שכתבתם. איך המידע מגיע לתוכנה הנכונה?

Port (פורט) הוא מספר בין 0 ל-65535 שמזהה תוכנה מסוימת על המחשב. שרת “מאזין” (Listens) על פורט מסוים, וכל בקשה שמגיעה לפורט הזה מועברת אליו.

IP   = which building    →  192.168.1.23
Port = which apartment   →  8000
Full address             →  192.168.1.23:8000

פורטים מוכרים (Well-known Ports):

כלל חשוב: על כל פורט (בכל כתובת) רק תוכנה אחת יכולה להאזין בכל רגע.

Domain ו-DNS — שמות במקום מספרים#

בני אדם לא זוכרים 142.250.75.14. אנחנו זוכרים google.com.

• Domain (שם מתחם) הוא שם קריא שמייצג כתובת: google.com, ynet.co.il.
• DNS (Domain Name System) הוא “ספר הטלפונים של האינטרנט”: מערכת עולמית של שרתים שמתרגמת Domain לכתובת IP.

מבנה של Domain (קוראים מימין לשמאל, מהכללי לספציפי):

   www   .   ynet   .   co   .   il
    │         │          │        │
subdomain   name      second    TLD (top-level domain: country/type)

מה קורה בתרגום DNS (בקצרה):

1. המחשב בודק אם הוא כבר יודע את התשובה (Cache, זיכרון מטמון של תשובות קודמות).
2. אם לא, הוא שואל את שרת ה-DNS שהוגדר לו (בדרך כלל של ספקית האינטרנט, או 8.8.8.8 של Google).
3. שרת ה-DNS מוצא את התשובה (אם צריך, שואל שרתים אחרים בהיררכיה) ומחזיר כתובת IP.
4. רק אחרי זה המחשב שולח את הבקשה עצמה לכתובת שהתקבלה.

DNS Lookup — צעד אחר צעד#

You type:     example.com
     │  "What is the IP of example.com?"
     ▼
DNS server:   93.184.215.14
     │
     ▼
Browser connects to 93.184.215.14:443

1. מקלידים שם — example.com.
2. המחשב שואל שרת DNS: “מה ה-IP של השם הזה?” (קודם הוא בודק אם התשובה כבר שמורה אצלו מהפעם הקודמת — Cache).
3. מתקבלת כתובת IP.
4. רק עכשיו הדפדפן מתחבר — ל-IP ול-Port (443 ל-HTTPS).

כמה תשובות לדוגמה:

google.com              ->  142.250.75.14
localhost               ->  127.0.0.1
no-such-domain-123.com  ->  lookup failed

• localhost תמיד מתורגם ל-127.0.0.1 — המחשב עצמו.
• שם שלא קיים — DNS לא מוצא לו כתובת, והדפדפן מציג שגיאה עוד לפני שניסה להתחבר.

טעות נפוצה#

הטעות: להריץ שרת שני על פורט שכבר תפוס.

Program A listens on port 8000   -> OK
Program B tries port 8000        -> ERROR

Address already in use

למה? רק תוכנה אחת יכולה להאזין על פורט בכל רגע. התוכנה הראשונה “תפסה” את 8000.

התיקון: לעצור את התוכנה הראשונה, או להפעיל את השנייה על פורט אחר, למשל 8001.

טעות שנייה: לבלבל בין localhost לבין ה-IP ב-LAN. 127.0.0.1 נגיש רק מאותו מחשב. אם חבר ינסה לגלוש מהטלפון שלו ל-127.0.0.1:8000, הוא יגיע לטלפון של עצמו.

סיכום#

• IP מזהה מחשב ברשת. פרטית (192.168.x.x) בתוך ה-LAN, ציבורית באינטרנט.
• 127.0.0.1 / localhost = המחשב הזה עצמו. לא נגיש ממחשבים אחרים.
• Port מזהה תוכנה בתוך המחשב. רק תוכנה אחת מאזינה על כל פורט. 80 = HTTP, 443 = HTTPS.
• Domain הוא שם קריא. DNS מתרגם אותו ל-IP לפני שליחת הבקשה.
• כתובת מלאה: protocol://host:port/path, למשל http://127.0.0.1:8000/students.

דוקומנטציה רשמית#

• MDN Glossary — IP Address — כתובת IP
• MDN Glossary — Port — Port — הדירה בבניין
• MDN Glossary — DNS — ספר הטלפונים של האינטרנט

פרק שלישי: Request, Response ופרוטוקולים: HTTP, HTTPS, TCP ו-UDP#

מה נלמד?#

• מהו Protocol (פרוטוקול).
• Request ו-Response: מה נשלח ומה חוזר.
• HTTP ו-HTTPS: השפה של האינטרנט.
• TCP ו-UDP: איך המידע עצמו מועבר.

למה צריך את זה?#

כל השבוע הרביעי בנוי על HTTP: תכתבו שרת שמקבל Requests ומחזיר Responses, ותבחרו Method (GET/POST/PUT/DELETE) ו-Status Code (200, 404…). היום רואים איך זה נראה “מבפנים”. כשתבינו את זה, FastAPI ייראה כמו קיצור דרך, ולא כמו קסם.

הסבר מהבסיס#

מהו Protocol?#

Protocol הוא סט כללים מוסכם לתקשורת: מה שולחים, באיזה סדר, באיזה פורמט, ומה עונים. אם שני צדדים לא מדברים באותו פרוטוקול, הם לא מבינים זה את זה, גם אם החיבור עצמו תקין.

ברשת יש שכבות של פרוטוקולים, וכל שכבה מטפלת בבעיה אחרת:

HTTP / HTTPS   ← WHAT we say      (application: "give me /index.html")
TCP  / UDP     ← HOW it travels   (transport: reliable or fast)
IP             ← WHERE it goes    (addressing: 93.184.215.14)
Wi-Fi/Ethernet ← the physical link

Request ו-Response#

כל תקשורת HTTP היא זוג:

• Request (בקשה) — ה-Client שולח: מה הוא רוצה ואיפה.
• Response (תשובה) — ה-Server מחזיר: האם הצליח, והתוכן.

זה תמיד ה-Client שמתחיל. שרת HTTP לא שולח כלום מיוזמתו.

HTTP — HyperText Transfer Protocol#

HTTP הוא פרוטוקול טקסטואלי: הבקשה והתשובה הן ממש טקסט שאפשר לקרוא.

מבנה Request:

GET /index.html HTTP/1.1          ← request line: METHOD  PATH  VERSION
Host: example.com                 ← headers: extra info, "Name: value"
User-Agent: Mozilla/5.0
Accept: text/html
                                  ← empty line = end of headers
(body — empty for GET)            ← body: data we send (used in POST/PUT)

מבנה Response:

HTTP/1.1 200 OK                   ← status line: VERSION  STATUS CODE  REASON
Content-Type: text/html           ← headers
Content-Length: 1256
                                  ← empty line
<!doctype html><html>...          ← body: the content itself

Status Codes (קודי מצב), לפי הספרה הראשונה:

HTTPS — HTTP מאובטח#

ב-HTTP רגיל, הטקסט עובר ברשת גלוי. כל מי שיושב בדרך (למשל ב-Wi-Fi ציבורי) יכול לקרוא סיסמאות ומספרי כרטיס אשראי.

HTTPS = HTTP + הצפנה (בעזרת פרוטוקול בשם TLS). הוא מוסיף שני דברים:

1. הצפנה — רק השרת והלקוח יכולים לקרוא את התוכן.
2. אימות זהות — תעודה דיגיטלית (Certificate) מוכיחה שאתם באמת מדברים עם bank.co.il ולא עם מתחזה.

ה-HTTP עצמו בתוך ההצפנה זהה לגמרי. פורט: HTTP = 80, HTTPS = 443. סמל המנעול 🔒 בדפדפן אומר שהחיבור הוא HTTPS.

TCP ו-UDP — איך המידע נוסע#

מידע ברשת מחולק לחבילות (Packets) קטנות. ה-IP מביא כל חבילה לכתובת הנכונה, אבל חבילות יכולות ללכת לאיבוד או להגיע בסדר הפוך. כאן נכנסים TCP ו-UDP:

HTTP רץ מעל TCP. כשהדפדפן מבקש דף, קודם נפתח חיבור TCP לשרת (בפורט 80 או 443), ורק אז נשלח טקסט ה-Request בתוכו.

קודי תשובה נפוצים#

כל HTTP Response מתחיל ב-Status Code — מספר של שלוש ספרות שאומר מה קרה. הספרה הראשונה אומרת את ה"משפחה":

• 2xx — הצלחה. 3xx — הפניה. 4xx — טעות של ה-Client. 5xx — טעות של ה-Server.

טעות נפוצה#

הטעות: לחשוב ש-404 אומר “האינטרנט לא עובד” או “השרת נפל”.

• 404 היא תשובה תקינה מהשרת: “קיבלתי את הבקשה, אבל אין לי משאב בנתיב הזה”. השרת עובד מצוין. הבעיה בבקשה, כלומר בנתיב.
• אם השרת לא זמין בכלל, לא מקבלים שום Status Code. מקבלים שגיאת חיבור, כמו Connection refused או timed out.
• 500 = השרת קיבל את הבקשה וקרס בזמן הטיפול. בנושא Backend, כשתראו 500, הבאג אצלכם בקוד השרת.

טעות שנייה: לחשוב ש-HTTPS “מסתיר” את האתר שאליו גולשים. ההצפנה מגינה על התוכן — סיסמאות, טפסים, הדף עצמו — אבל ה-Domain שאליו מתחברים עדיין גלוי ברשת.

סיכום#

• Protocol = כללים מוסכמים לתקשורת. יש שכבות: HTTP (מה אומרים), TCP/UDP (איך זה נוסע), IP (לאן).
• HTTP Request = Method + Path + Headers + Body. HTTP Response = Status Code + Headers + Body.
• Status Codes: 2xx הצלחה, 4xx טעות של הלקוח, 5xx טעות של השרת.
• HTTPS = HTTP + הצפנה ואימות זהות (TLS). פורט 443.
• TCP אמין ומסודר (אתרים, קבצים). UDP מהיר ולא מובטח (וידאו, משחקים, DNS).

דוקומנטציה רשמית#

• MDN — Overview of HTTP — Request, Response ו-HTTP
• MDN Glossary — HTTPS — HTTP מוצפן
• MDN Glossary — TCP — TCP — חיבור אמין
• MDN Glossary — UDP — UDP — מהיר, בלי אישורים

פרק רביעי: מה קורה מהרגע שמקלידים כתובת ועד שהאתר מוצג#

מה נלמד?#

זו שאלת ראיון קלאסית: “מה קורה כשמקלידים https://www.example.com/about בדפדפן ולוחצים Enter?” בשיעור הזה נבנה תשובה מלאה, שלב אחר שלב, ונחבר את כל המושגים מהיום: URL, DNS, IP, Port, TCP, HTTPS, Request, Response.

למה צריך את זה?#

• זו השאלה הנפוצה ביותר בראיונות Junior. היא בודקת אם אתם רואים את “התמונה הגדולה”.
• כשאתר “לא עובד”, מי שמכיר את השלבים יודע איפה לחפש: DNS? חיבור? שרת? תוכן?
• בנושא Backend ומסדי נתונים אתם תכתבו את שלב 6, העיבוד בשרת. טוב להבין מה קורה לפניו ואחריו.

הסבר מהבסיס#

שלב 0 — פירוק ה-URL#

URL (Uniform Resource Locator) הוא “הכתובת המלאה” של משאב באינטרנט:

https://www.example.com:443/about?lang=he
└─┬─┘   └──────┬──────┘ └┬┘ └─┬─┘ └──┬──┘
protocol     domain     port  path   query

שמונת השלבים#

1. הדפדפן מפרק את ה-URL — מבין שהפרוטוקול הוא HTTPS (ולכן פורט 443), שה-Domain הוא www.example.com ושהנתיב הוא /about.

2. DNS Lookup — שם ‏←‏ כתובת IP. הדפדפן צריך IP, לא שם. הוא בודק לפי הסדר: Cache של הדפדפן, Cache של מערכת ההפעלה, ואם אין תשובה — שואל את שרת ה-DNS. מתקבל למשל 93.184.215.14.

3. חיבור TCP — Three-Way Handshake. הדפדפן פותח חיבור TCP לכתובת 93.184.215.14:443. החיבור נפתח ב"לחיצת יד" של שלוש הודעות:

Client ──── SYN ────────►  Server     "Can we talk?"
Client ◄─── SYN-ACK ─────  Server     "Yes, can you hear me?"
Client ──── ACK ────────►  Server     "Yes. Let's start."

4. TLS Handshake — הצפנה. כי זה HTTPS: השרת שולח תעודה (Certificate), הדפדפן בודק שהיא אמיתית ושייכת ל-www.example.com, ושני הצדדים מסכימים על מפתח הצפנה. מכאן הכול מוצפן. (ב-http:// אין את השלב הזה.)

5. שליחת HTTP Request:

GET /about?lang=he HTTP/1.1
Host: www.example.com
User-Agent: Mozilla/5.0 ...
Accept: text/html

6. השרת מעבד את הבקשה. תוכנת השרת מקבלת את הבקשה, מבינה מה ביקשו (GET /about), ומכינה תשובה. לפעמים זה רק קובץ קבוע, ולפעמים הרבה עבודה: הרצת קוד, שאילתה ל-Database, בניית HTML. זה החלק שתכתבו בנושא Backend ומסדי נתונים.

7. השרת שולח HTTP Response:

HTTP/1.1 200 OK
Content-Type: text/html; charset=UTF-8

<!doctype html><html> ... <link href="/style.css"> <img src="/logo.png"> ...

8. הדפדפן מציג (Rendering). הדפדפן קורא את ה-HTML ובונה ממנו את הדף. כשהוא נתקל בקבצים נוספים (CSS, תמונות, JavaScript), הוא שולח עוד Requests, אחד לכל קובץ, וחוזר על שלבים 5–7. דף ממוצע מבצע עשרות בקשות! (חיבור ה-TCP וההצפנה כבר קיימים, ולכן בדרך כלל לא חוזרים על שלבים 2–4.)

כמה זמן לוקח כל שלב#

כל המסע הזה לוקח בדרך כלל פחות משנייה. מדידה לדוגמה של בקשה אחת:

Step 2 - DNS: example.com -> 93.184.215.14 | ms: 21
Step 3 - TCP connected to 93.184.215.14 443 | ms: 64
Step 4 - TLS version: TLSv1.3 | ms: 71
Steps 5-7 - first line: HTTP/1.1 200 OK | ms: 66

את אותם זמנים אפשר לראות בכל דפדפן: F12 ‏←‏ לשונית Network ‏←‏ לחיצה על בקשה ‏←‏ Timing. המרצה יציג את זה על המסך. שם רואים גם כמה בקשות דף אחד שולח — לפעמים עשרות.

טעות נפוצה#

הטעות: לדלג על DNS או לשים אותו אחרי החיבור (“הדפדפן מתחבר ל-google.com”). אי אפשר להתחבר לשם. חיבור TCP דורש IP, ולכן DNS תמיד קודם.

טעות שנייה: לחשוב שכל הדף מגיע בבקשה אחת. ה-HTML מגיע ראשון, ומתוכו הדפדפן מגלה עוד עשרות קבצים ומבקש כל אחד בנפרד. בלשונית Network ב-DevTools רואים את זה מיד.

טעות שלישית — אבחון לא נכון של תקלה:

סיכום#

• URL = Protocol + Domain + Port + Path + Query.
• הסדר: פירוק URL ‏←‏ DNS ‏←‏ TCP Handshake ‏←‏ TLS ‏←‏ HTTP Request ‏←‏ עיבוד בשרת ‏←‏ HTTP Response ‏←‏ Rendering.
• DNS תמיד לפני החיבור, כי מתחברים ל-IP ולא לשם.
• דף אחד = עשרות Requests: HTML ראשון, ואחריו CSS, תמונות ו-JS.
• כל סוג תקלה שייך לשלב מסוים, וכך מאבחנים.

דוקומנטציה רשמית#

• MDN — How the web works — המסע מהדפדפן לשרת וחזרה

תרגול#

שאלות הבנה על החומר של השיעור — בלי קוד.

תרגיל 1: Client או Server?#

בכל תרחיש — מי ה-Client ומי ה-Server?

1. גולשים מהטלפון לאתר של בנק.
2. אפליקציית מזג אוויר מבקשת תחזית.
3. דנה מריצה על הלפטופ תוכנה שמחכה לבקשות, ופותחת אותה בדפדפן של אותו לפטופ.

תרגיל 2: IP, Port ו-DNS#

1. מה מזהה כתובת IP, ומה מזהה Port?
2. מה המשמעות של הכתובת 127.0.0.1:8000?
3. חבר מנסה לפתוח בטלפון שלו את 127.0.0.1:8000 כדי לראות שרת שרץ אצלכם. למה זה לא יעבוד?

תרגיל 3: פירוק URL#

פרקו את הכתובת לחלקיה — Protocol, Domain, Port, Path ו-Query:

https://shop.example.com:443/cart?coupon=SALE10

ומה יהיה הפורט אם לא כתוב בכתובת :443?

תרגיל 4: קודי תשובה#

מה אומר כל אחד מהקודים, ואצל מי הבעיה — ה-Client או ה-Server?

200   301   404   500

ומה יקבל הדפדפן אם השרת בכלל לא רץ?

תרגיל 5: המסע של בקשה#

סדרו את השלבים לפי הסדר — ממה שקורה מהקלדת כתובת ועד שהאתר מוצג:

• (א) חיבור TCP — לחיצת יד משולשת
• (ב) DNS — תרגום השם לכתובת IP
• (ג) הדפדפן מציג את הדף (Rendering)
• (ד) שליחת HTTP Request
• (ה) הקמת הצפנה (TLS)
• (ו) פירוק ה-URL
• (ז) השרת מחזיר HTTP Response

ולמה DNS חייב לבוא לפני חיבור ה-TCP?